מהו ספורט?
ספורט הוא ענף הכולל פעילות גופנית שמטרתו היא השתתפות בתחרות או בידור. קיימים מאות ענפי ספורט, ישנם כאלו הדורשים השתתפות של שחקנים יחידים אחד מול השני, כאלו הדורשים השתתפות של שני זוגות המתמודדים אחד נגד השני, וגם כאלו המתקיימים בקבוצות.
תעשיית הספורט היא תעשיית הפנאי הגדולה בעולם. הספורט הפך לאחד הדברים החשובים ביותר בזמננו ומוסדות ספורט כמו הוועד האולימפי או פיפ"א צברו עוצמה כלכלית, פוליטית, חברתית ותרבותית. לכן, העניין בספורט הולך וגדל.
סיקור הספורט במדיה
בכל מדינה אירועי ספורט מסוקרים באופן שונה, למשל, אירועים כמו אולימפיאדה / מונדיאל יסקרו באופן שמחזק ומעצים את תחושת הלאומיות של הצופים באותה המדינה.
העיתונאות תשתמש בביטויים ומונחים כדוגמת 'הגאווה הלאומית' ו – 'הגיבור/ה שלנו' כדי לתאר איזשהו השג של ספורטאי בתחרות מסוימת. התקשורת יוצרת ומציבה הבדלים ברורים בין לאום אחד לאחרים וגורמת לצופה להרגיש גאווה בלאום שלו, בנוסף, הישגים ספורטיבים מקרבים ומאחדים בין האנשים השונים.
דוגמאות שונות לסיקורים של הישגים של ספורטאים ישראליים בתקשורת:
הבניית מציאות
אירועי הספורט הגדולים (המשחקים האולימפיים למשל) הם האירועים הנצפים ביותר בטלוויזיה, ולכן, יש להם כוח רב לעצב תפישות מציאות בנושאים כמו לאומיות, שייכות, זהות, מגדר ועוד. באירועי הספורט באים לידי ביטוי מתחים אתניים, לאומיים, דתיים וכלכליים. המתחים הללו משתקפים גם במדורי הספורט ובעיתונות.
לכן, לספורט ולשידורי הספורט יש כוח להבנות את המציאות בשביל הצופים, למשל, התקשורת יכולה לגרום לצופה להרגיש תחושת שייכות ללאום ממנו הוא מגיע ולגרום לאיחוד בין האנשים שמגיעים מאותו הלאום.
בנוסף, הדרך שבה התקשורת והעיתונות תציג את הספורטאים השונים תשפיע על הדרך שבה יחשבו עליהם, למשל, אם יציגו ספורטאית באופן מיני היא יכולה להפוך להיות מאוד מדוברת אפילו אם אין לה סיכוי ממשי להגיע להישגים בתחרויות, ניתן לראות זאת בדוגמא הבאה:
בכתבה נאמר על הספורטאית: "אוליביה דאן היא מתעמלת בנבחרת הנשים של אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט. היא לא רשמה הישגים מרשימים במיוחד, לא זכתה באליפויות יוקרתיות בינלאומיות, ובכל זאת היא אחת הספורטאיות הכי מדוברות בארה"ב בתקופה האחרונה: דאן, רק בת 20, כבר הפכה למיליונרית, ועוררה דיון על ספורט הנשים."
גישת השימושים והסיפוקים
גישה זו מתבססת על ההנחה שלאנשים שונים יש צרכים שונים. כל אחד מנסה לספק את הצרכים שלו בצורה אחרת – חלק מהצרכים הללו מקבלים סיפוק מהתקשורת.
יש צרכים מסוגים שונים שהצופים מחפשים לספק:
- צרכים אסקפיסטים – הסחת דעת, בריחה מהשגרה ומהמציאות.
הספורט הוא עולם חלופי המספק ריגוש, עניין ומאפשר בריחה מהיום יום. צורך זה מסופק על ידי צפיה במונדיאל למשל, שגורם לאנשים רבים לצפות באדיקות ולעקוב אחרי כל המשחקים בהתרגשות.
- צרכים חברתיים – רוצים לספק את הצורך להתחבר עם אנשים אחרים.
שידורי ספורט מספקים אמצעי להתחבר עם אנשים אחרים ולטפח יחסים בינאישיים, למשל, צפיה במונדיאל בקבוצות.
- צרכים רגשיים – הנאה וריגוש, חיזוק ההערכה העצמית.
התלהבות והתרגשות תוך צפייה בשידור ספורט של קבוצנ או שחקן שאהוד על ידי הצופה.
- צרכים קוגניטיביים – סיפוק צרכים שכליים, להבין "על מה מדברים כולם?", לדעת ולהבין את המתרחש.
קבלת מידע על ענפי ספורט, משחקים ותוצאות בתקשורת מספקת את הצורך הזה.
REUT'S BLOG 