הנושא בו בחרתי לעסוק בעבודת הדילמה שלי הוא יצוג פוליטיקאים בתוכניות סאטירה שונות. מטרת המחקר הוא לבדוק האם מטרת התוכניות היא להעביר ביקורת על הפוליטיקאים או האם להציג אותם בצורה מגוחכת כדי לבדר את קהל הצופים. הצגת אנשי הציבור בתוכניות אלו עלולים להשפיע רבות על הקריירה הפוליטית שלהם – לטובה או לרעה. ישנם פוליטיקאים שתוכניות הסאטירה מינפו את הקריירות שלהם והפכו אותם לחלק גדול מהשיח הציבורי וישנם פוליטיקאים שתוכניות אלו ריסקו את הקריירות שלהם, השפילו אותם ופגעו אנושות בסיכויים שלהם להצליח בחיים הפוליטים, בעבודה מחקר זו נפגוש דוגמאות בכל צד.
לדילמה הזו יש חשיבות גדולה משום שהפוליטיקה היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ולאנשי הציבור יש השפעה מאוד גדולה על חיי האזרחים בישראל – הרי אנשי הציבור הם אלו שמקבלים החלטות על המדינה ועל כיצד תתנהל ואם יש לתוכניות הסאטירה השפעה על עיצוב התודעה של האזרחים והן יכולות לגרום לפוליטיקאים מסוימים להיבחר, אז נמצא בידיהם כוח גדול מאוד שיכול לשנות את פניה של המדינה ואת חיי כל התושבים.
ישנם מספר מושגים משמעותיים מתוך תחום התקשורת הבאים לידי ביטוי בעבודה שלי.
הַבְנָיָה חברתית של המציאות – העיתונות והמדיה מייצרים משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות וכופים אותה על קהל הצופים/ הנמענים, תוך ניסיון להציגה כ"אובייקטיבית". תופעה זו משרתת אינטרסים של השלטון ומחזקת את שליטתה.כאשר המשמעות נלמדת והמציאות הנבנית נתפסת כאובייקטיבית, אנו נוטים לפעול על-פיה בלי להעריך מחדש את הנתונים הידועים לנו ובלי מודעות להקשר שיצר אותה. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.
המושג קשור לדילמה בכך שתוכניות הסאטירה הן חלק מאמצעי התקשורת, לכן גם להם יש חלק גדול בהבניה החברתית של המציאות. באמצעות הדרך שבה הם יציגו פוליטיקאים בתוכנית שלהם הם יכולים להשפיע על הדבר שבה הציבור יסתכל ויחשוב על אותם האנשים ולהבנות להם את המציאות ובכך לחולל שינוי בדעותיהם הפוליטיות של הציבור. למשל, בתוכנית הסאטירה "החרצופים" ששודרה בשנות ה-80 הציגו את הפוליטיקאי דן מרידור בתור תמים וחלש, מרידור, שלפני החרצופים היה מועמד מבטיח לראשות הממשלה, לא הצליח לקדם את הקריירה בעיקר בגלל החיקוי שלו בתוכנית. הציבור תפס אותו כפחות רציני ולא נתן לו את ההזדמנות להגיע לתפקיד.
סדר יום פוליטי – הדרך שבה אמצעי התקשורת משפיעים על החברה; הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסויים מתוך הדגשים באמצעי התקשורת. כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסוים קובעים את היקף תשומת הלב שהנושא זוכה לו בקרב צרכני התקשורת ואת מקומו בסדר היום הציבורי. פוליטיקאים/נבחרי ציבור זקוקים לאהדת הציבור בכדי להיבחר ולכן חשוב להם לבלוט במדיה בהקשרים חיוביים, כלומר להעלות לסדר-יום תקשורתי נושא פוליטי שיגרום לאהדת הציבור. אלא, שהמדיה מחפשת לרוב לסקר את השלילי ומתוך תפקידה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" שמבקר את התנהלותם של נבחרי הציבור, החשש הוא מסיקור שלילי שיפגע במעמדם.
המושג קשור לדילמה בכך שתוכניות הסאטירה כחלק מאמצעי התקשורת גם מכתיבות סדר יום פוליטי בכך שהיוצרים מחליטים אילו דמויות להראות יותר בתוכנית ואילו פחות, כיצד הם יציגו כל דמות, האם רק יעבירו עליה ביקורת או האם גם יציגו אותה בצורה מגוחכת ומשפילה, ובכך הם מכתיבים לציבור הצופים אילו פוליטיקאים חשובים יותר ואילו פחות ואת מי לקחת ברצינות, דבר אשר משפיע על החיים הפוליטים במדינה. למשל, בתוכנית "ארץ נהדרת" דמותו של בנימין נתניהו מוצגת כמעט בכל תוכנית, מה שעוזר לו להיכנס לשיח הפוליטי, כמוכן, הוא מוצג כאדם חכם וכריזמטי בתוכנית, דבר שמגביר את תפיסתו בעיניי הציבור כאדם רציני שאפשר לסמוך עליו.
גיבור קומי וקורבן קומי – גיבור קומי הוא הדמות מורכבת היוצרת הומור. הגיבור הקומי הוא מי שצוחקים עליו ואתו בו-זמנית. מצטייר ככוחני ושקרן אך מצחיק, וכאדם מצחיק הוא יוצר הזדהות. לעומתו, קורבן קומי הוא דמות שמוצגת כטיפשה וריקנית, שמטרתה להיות מושא ללעג, זאת על מנת לגרום לצופה לחוש עליונות ("תיאוריית העליונות") באמצעות הנמכת האחר וכך להתחבר יותר לדמות.
המושג קשור לדילמה בכך שבכל תוכנית סאטירה ישנם פוליטיקאים שמוצגים כגיבורים קומיים וכאלו שמוצגים כקורבנות קומיים ודרך ההצגה הזו, היוצרים מכתיבים לצופה מה לחשוב על אותו הפוליטיקאי ובכך להשפיע על הדעות הפוליטיות שלו. למשל, בארץ נהדרת ביבי נתניהו הוא גיבור קומי ואסנת מארק היא קורבן קומי.
רייטינג – מדרוג. הערכה של אחוזי הצפייה בתכנית טלוויזיה מסוימת. ככול שהרייטינג גבוה יותר-כך כמות הצופים גדולה יותר. הטלוויזיה המסחרית זקוקה לנתוני הרייטינג כדי שתוכל לתמחר את הפרסומות שהיא משדרת. ככל שלתכנית יש רייטינג גבוה יותר-כך ניתן לדרוש עבור זמן פרסום בה סכומים גבוהים יותר.
המושג קשור לדילמה בכך שככל שיותר אנשים צופים בתוכניות סאטירה ככה יש לתוכניות אלו יותר השפעה על החיים הפוליטיים במדינה.
אובייקטיביות וסובייקטיביות – אובייקטיביות הינה הצגת האירועים כפי שהם, בלי לערב דעות, תפיסות, רגשות ומחשבות אישיות. לעומת זאת, סובייקטיביות הצגת האירועים מנקודת מבט אישית, רגשית ו/או דעה אישית.
המושג קשור לדילמה בכך שלעיתים יוצרי התוכניות הסאטיריות נותנים לדעות הפוליטיות שלהם להשפיע על כתיבת הטקסטים לתוכניות והצגת הדמויות ולכתוב באופן סובייקטיבי ובכך יכולה להיווצר הסתה אצל הציבור כלפי פוליטיקאים שנוגדים את דעותיהם של הכותבים.
REUT'S BLOG 