סיכום

בעבודה זו עסקתי בסאטירה פוליטית ובדקתי את השפעתה על החיים הפוליטיים בישראל. בחרתי בנושא זה לעבודה בעיקר בגלל שאני צופה אדוקה של תוכניות סאטירה, קולנוע ותיאטרון ומאוד מתעניינת בפוליטיקה ואקטואליה.

בתחקיר שערכתי חקרתי מספר תוכניות סאטירה ובחרתי מכל תוכנית מספר פוליטיקאים, לכל פוליטיקאי בחרתי מערכון אחד שמייצג את הדרך שבה מציגים את דמותו באותה התוכנית וחקרתי את אותה הדמות באמצעות שאילת השאלות הבאות:

מידע על אותו פוליטיקאי
תכונות אופי מוקצנות שמאפיינות את הדמות
כיצד הדמות מוצגת לרוב במערכונים?
המאפיינים החיצוניים המוקצנים של הדמות
הסבר מקדים על המערכון שבחרתי
מה הוצג במערכון
ניתוח המערכון
יחסי הכוחות בין הדמויות במערכון
הביקורת המועברת במערכון
כיצד אותו פוליטיקאי הצטייר בעיניי ציבור לאחר שידור המערכון

באמצעות השבה על השאלות יכולתי להבין בצורה יותר ברורה כיצד כל תוכנית בוחרת להציג את אותו הפוליטיקאי ולהסיק מספר מסקנות בנוגע לכך, שאותן פירטתי בלשונית "ממצאי המחקר".

מסקנות אישיות מהחקר

האם תוכניות הסאטירה מכתיבות תפיסה כלשהי ומשפיעות בכך על הציבור, או שהן פשוט משקפות את המציאות הרווחת?

האם לסאטירה יש את הכוח להאדיר או להרוס קריירה של פוליטיקאי?

האם דעותיהן הפוליטיות של כותבי הסדרה משפיעות על הצגת הפוליטיקאים ועל הטקסטים שנכתבים עליהם?

אלו הן רק חלק מהשאלות שהתמקדתי בהן במהלך הכנת העבודה, שאלות אלו הן השאלות העיקריות שהנחו אותי בביצוע החקר על מנת ללמוד בצורה הטובה ביותר על הדילמה. דרכן, הוצאתי את מירב המידע על הנושא על מנת שאוכל להגיע להכרעה חד משמעית בכל אחת משתי הדילמות שלי. אך לפני שאציג אותן בבירור ואכריע את דעתי על הדילמות, אסכם את הממצאים שלי.

במהלך העבודה גיליתי כי קיימים יצוגים רבים של פוליטיקאים בתוכניות סאטירה לאורך השנים וכל כותב בחר להציג את דמויות הפוליטיקאים בצורה שונה. עקב ריבוי הדעות במדינה והדרך שבה התקשורת משפיעה על הבניית המציאות בעבור הצופים, ליוצרי תוכניות הסאטירה יש יד חופשית בנושא, וכל מה שהם יציגו לצופה יכול להתפרש לו כנכון ואמיתי, למרות שבפועל, זה לא תמיד כך. לא תמיד הפוליטיקאים מתנהגים ונראים כפי שמציגים אותם בתוכניות הסאטירה, ולכן קיימת מחלוקת בציבור על מקומה של הסאטירה ועל האם קיימת לה השפעה על האזרחים וכמו כן, האם יוצרי התוכניות משלבים את דעותיהם הפוליטיות בתסריט ומראות רק צד אחד על המפה הפוליטית?

אוריינות תקשורתית

במסגרת לימודי תקשורת וביצוע העבודה הזו, למדתי שלתקשורת ולכלי התקשורת השונים שאני נחשפת אליהם ביום יום יש השפעה מאוד גדולה עליי, על הדעות שלי ועל השקפת העולם שלי. בעבודה זו, שבה חקרתי על הסאטירה והשפעתה על החיים הפוליטיים בישראל, גיליתי שתוכניות הסאטירה השונות והתכנים הסאטיריים שאני נחשפת אליהם בין אם זה בטלוויזיה, ברשתות החברתיות, בקולנוע או בתיאטרון מבנות לי מציאות וגורמות לי לגבש דעות לגבי אירועים אקטואליים או פוליטיקאים מסוימים.

על אף העובדה שאני צופה בחדשות באופן יום יומי בניגוד להרבה בני גילי, אני יכולה להעיד שהסאטירה גרמה לי לגבש עמדות לגבי אנשי ציבור מסויימים ולפעמים החיקוי שלהם נהפך להיות בלתי נפרד מדמותם האמיתית בשבילי. כפי שמצאתי וכתבתי בעבודה, מחקרים מצאו שבני נוער מושפעים בעיקר מסאטירה ומגבשים עמדות פוליטיות לפי מה שהם רואים בתוכניות כמו "ארץ נהדרת" בה עסקתי במחקר. ממצאים אלו מראים וממחישים לנו עד כמה הנושא הזה רלוונטי בחיינו ונמצא בראש סדר היום וגם משפיע על אופי ניהול המדינה ועל תוצאות הבחירות. כל זה כמובן מעיד על הכוח העצום שיש לסאטירה, לכן, עניין אותי מאוד לחקור על הנושא ולהבין את גודלו.

גיליתי שיש השפעה ישירה של הסאטירה על הקריירה של פוליטיקאים ועל הדרך שבה אנחנו מסתכלים עליהם. למשל, אפילו אם אני לא תומכת בביבי אני יכולה להגיד שהחיקוי שלו ב"ארץ נהדרת" גרם לי לראות את הצד הכריזמטי שלו והיותו מנהיג דגול, לעומת זאת, דן מרידור ב"חרצופים" היווה בשבילי דוגמא לפוליטיקאי שאפילו לא רלוונטי אפילו בימים אלו, אבל עדיין לאחר שצפיתי בחיקוי שלו תפסתי אותו בתור מישהו שאינו בנוי לפוליטיקה.

בנוסף, במשך השנים שבהם למדתי תקשורת נחשפתי למושגים שונים מהתחום כגון: מיתוס, הבניית מציאות, סדר יום, ייצוג, סטריאוטיפים ועוד. דרך המחקר הזה, הבנתי יותר לעומק את המושגים ויישמתי אותם בחקר ובהסקת המסקנות.

אוריינות אזרחית

בתור אזרחית ישראלית, אני חושבת שאין נושא שיכול ללמד אותי יותר על האזרחות והחברה הישראלית יותר מהנושא שבחרתי לעסוק בו בעבודה הזו. בחקר הזה נחשפתי ועסקתי בדמוקרטיה, בפוליטיקה, בזכויות, בדרך ניהול המדינה ובחופש הביטוי, לכל אחד מהמושגים האלו יש כוח עצום, הרבה יותר ממה שחשבתי לעצמי, כל החיים שלי במדינה מתבססים על הפוליטיקה ועל הדרך שבה נבחרי הציבור מנהלים אותה הזו ולמדתי שלסאטירה על כל גווניה יש השפעה כל כך עצומה על מי יבחר בבחירות ואילו פוליטיקאים יעלו על הגל ואילו יתרסקו.

הבנתי שבתור צופה בסאטירה אני אוטומטית מבלי לשים לב, מושפעת מהתכנים שאני נחשפת אליהם ודרך ההסתכלות שלי על המדינה והדעות הפוליטיות שלי מושפעות רבות מכך. בתור חלק מדור חדש וטכנולוגי, אני וכל בני הנוער מושפעים מתכנים סאטירים כי אנחנו חיים בתקופה שמסתמכת על התקשורת לחלוטין ולכן לתקשורת יש כוח כל כך חזק לעצב דעות.

דילמות הנובעות מן החקר ושאלת ה"רווח" וה"הפסד"

בעקבות החקר, ניתן לנסח דילמה – דילמה שאיתה מתמודד יוצר של מערכונים ותכנים סאטירים (רווח והפסד):

דילמה 1 – כיצד אייצג פוליטיקאי בתוכנית הסאטירה שאני כותב?

מצד אחד, ייצוג פוליטיקאי בצורה מגוחכת יכול לגרום לתוכנית שלי לזכות לרייטינג גבוה, המון צופים ולפעמים גם "רעש תקשורתי" מסביב למערכון שלי. ובעקבות כך, אני מרוויח יותר כסף וקהלים גדולים, אבל מפסיד את המוסריות שלי ופוגע בשמו הטוב של הפוליטיקאי ואפילו אני עלול להשפיע על הקריירה שלו ועל הדרך שבה הציבור יסתכל עליו.

מצד שני, אם אני אחליט להעביר את הביקורת ולגרום לדמות להראות מגוחכת בצורה מאוזנת, אך לא בהגזמה כמו שרציתי, אני מרוויח את השמירה על המוסריות שלי, אני שומר על השם הטוב של הפוליטיקאי ובכל זאת מעביר עליו ביקורת, אך ככל הנראה שלא יהיה לתוכנית שלי רייטינג גבוה, אפסיד כסף והציבור והתקשורת שלא ידברו על התוכנית.

דילמה 2 – האם אתן מקום לדעות הפוליטיות שלי בכתיבת המערכונים?

מצד אחד, אני יכול להציג פוליטיקאים איך שאני רוצה ולגרום להם להגיד את מה שאני רוצה ואני יכול לכתוב טקסטים שייצגו באור חיובי יותר את הדעה הפוליטית שלי. ובעקבות כך, אני מרוויח קהל שמתחבר לדעה הפוליטית שלי וגורם לאנשים עם דעה שונה משלי אולי לשנות את ההסתכלות שלהם ואת דעותיהם הפוליטיות לדומות לשלי ובכך ליצור אולי שינוי באופי המדינה, אבל מפסיד את המוסריות שלי והאובייקטיביות שלי, שחשובה מאוד בכתיבה סאטירית.

מצד שני, אם לא אכתוב בצורה שנוטה להציג באור חיובי את הדעה הפוליטית שלי, אני שומר על ההגינות והאובייקטיביות שלי, אך מפסיד קהל צופים מסויים ומוותר על שינוי שיכל אולי להיווצר באופי המדינה שיכל לתרום לאינטרסים האישיים שלי.

הכרעתי המנומקת בדילמות

דילמה 1 –

לדעתי, היוצר צריך להימנע מלהתבדח על המראה החיצוני של פוליטיקאי ולהימנע מלהפוך אותו למגוחך ולהשפיל אותו בתוכנית הסאטירה שהוא כותב, כי לדעתי, סאטירה צריכה להיות מבוססת על העברת ביקורת על דרך ההתנהלות של אותו הפוליטיקאי והדרך לעשות זאת היא באמצעות טקסטים ובדיחות. בעיניי עדיף להפסיד רייטינג מאשר לגרום לקריירה של פוליטיקאי להתרסק.

דילמה 2 –

לדעתי, כתיבת הטקסטים הסאטירים צריכה להיות מנותקת מהעמדות הפוליטיות של היוצר. אם מציגים צד אחד על המפה הפוליטית כטהור ומבקרים רק את הצד השני, הסאטירה היא חסרת טעם. בעיניי סאטירה טובה היא אובייקטיבית שמבקרת את כל הפוליטיקאים על כל הקשת הפוליטית ולא נוטה לאף צד.