ניתוח שתי כתבות

כתבה 1

צילום מאתר ידיעות אחרונות

הכתבה פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 2.1.22 והיא מדברת על ממצאים חדשים שמתקשרים לרצח של תאיר ראדה ועל כך שמשפטו החוזר של רומן זדורוב התחדש באותו הבוקר.

רצח תאיר ראדה היה רצח של נערה בכיתה ח', שהתרחש בתא שירותים של חטיבת הביניים "נופי גולן" שבקצרין ב-6 בדצמבר 2006. רומן זדורוב, פועל בניין שעבד בבית הספר, עומד לדין על הרצח ומשפטו החוזר מתנהל החל מספטמבר 2021.

הפרשה זכתה להד ציבורי נרחב שנמשך שנים ארוכות לאחר הרצח. מספר סרטים וסדרה נעשו על הפרשה.

הערך החדשותי של הכתבה

• רלוונטיות ועדכניות

אפילו שהרצח קרה ב2006 , עדיין המקרה הזה רלוונטי עד היום משום שהוא זיעזע מדינה שלמה ועדיין אין הכרעה סופית מי הוא הרוצח של תאיר. במהלך השנים מאז הרצח, עדיין דנים במקרה כאשר ישנם גילויים חדשים לגביו. ביום שבו פורסמה הכתבה הזו (2.1.22) משפטו של זדורוב התחדש והכתבה מדברת על כך.

• ייחודיות

רצח תאיר ראדה הינו אירוע מיוחד שלא נראה כדוגמתו במדינה.

• אירוע הטעון ברגשות עזים

הרצח עורר זעזוע ברחבי המדינה.

הבניית המציאות

הבניית מציאות היא הקשר בין המציאות לייצוג בתקשורת. המושג מתייחס לאיך שהתקשורת מעצבת את תפיסת העולם של החברה ומכתיבה לה מה לחשוב.
בכתבה זו העיתון מבנה לנו את המציאות בכך שהיא מופיעה רק באמצע העיתון ואין איזכור אליה בשער, העיתון שם אותה לא בראש סדר היום וכך אומר לנו שהמשך חקירת הרצח אינו האירוע הכי חשוב שקרה באותו היום.

ניתוח התצלומים בכתבה

עורכי העיתון מוסיפים תצלומים לכתבות מכל מיני סיבות:

ראשית, תצלומים ממחישים לקורא את הכתוב ונותנים לו את האפשרות לראות בעיניים שלו את האירוע המדובר וזה יוצר אמון שלו במה שכתוב.

שנית, תצלומים עוזרים לקורא להבין יותר את הכתוב ולהתעניין בתוכן הכתבה, העיניים נמשכות ישר אל התצלומים ואם הקורא יראה רק טקסט כתוב ללא תמונות הוא ישתעמם ולא יטרח לקרוא את הכתבה.

בנוסף, התצלומים תורמים לאסתטיקה של הכתבה מה שגורם לקורא להתעניין יותר בתוכנה.

ניתוח צילום 1-

צילום מדף הכתבה

צולם על ידי גיל נחשותן.

בתמונה ניתן לראות את רומן זדורוב, החשוד ברצח תאיר ראדה, בבית המשפט במהלך משפטו החוזר.

הצילום נמצא משמאל לכותרת, בגדול והוא הצילום הגדול ביותר בכתבה, לכן, העין נמשכת ישר אל הצילום הזה.

בחרו לשים את הצילום הזה הכי במרכז משום שהכתבה עוסקת במשפט החוזר שלו ולכן הוא הכי חשוב להבנת הכתבה.

מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן

• התייחסות אישית – מכיוון שהרצח אירע מלפני הרבה זמן, כל הקוראים מרגישים זעזוע כשהם רואים את התמונה משום שרומן זדורוב כבר חקוק בזיכרון של כולם למי שאחראי לכאורה לרצח.

• היבט דנוטטיבי – רואים בתמונה את רומן זדורוב יושב בבית המשפט

• היבט קונוטטיבי – הצילום אמור לגרום לקורא להרגשת זעזוע (אם הקורא חושב שהוא אשם) או להרגשת רחמים (אם הקורא מאמין בחפותו)

• הערכת הצילום – הצילום נבחר כדי להראות לקורא כיצד המשפט החוזר התנהל.

• מידע חיצוני על הצילום – התמונה קשורה לכתבה משום שהפרשה סובבת ברובה סביב רומן זדורוב.

תמונה זו משתייכת לז'אנר הצילום החדשותי.

ניתוח צילום 2-

צילום מדף הכתבה

התמונה צולמה על ידי אפי שפריר.

בתמונה ניתן לראות את הכניסה לבית הספר "נופי גולן" שנמצא בקצרין שבו ארע רצח תאיר ראדה.

הצילום נמצא מתחת לכותרת, הוא קטן ממנה ויש לידו עוד תצלום של תאיר ראדה, צילום זה נותן לנו המחשה לכתוב ומראה לנו את בית הספר שבו התרחש האירוע המדובר.

מכיוון שהצילום מופיע באמצע ונוטה יותר לשולי הדף, העין לא רואה ישר את הצילום, אלא קודם כל את התמונה הגדולה של רומן זדורוב.

מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן

• התייחסות אישית – מה התמונה מעוררת בי באופן אישי? רגשות, זיכרונות, תחושות, מחשבות, רעיונות, אסוציאציות. התמונה מעוררת בי זעזוע בגלל הרקע שיש לי על מה שקרה בבית ספר זה.

• היבט דנוטטיבי – רואים בתמונה את בית הספר שבו ארע הרצח ותלמידים נכנסים אליו, לצידם עומדים שני צלמים.

• היבט קונוטטיבי – אין

• הערכת הצילום – הצילום נבחר רק על מנת להראות לקוראים את בית הספר ואין פרשנויות מעבר.

• מידע חיצוני על הצילום – התמונה קשורה לכתבה משום שבבית ספר זה ארע הרצח.

תמונה זו משתייכת לז'אנר הצילום החדשותי.

ניתוח צילום 3-

צילום מסך מאפליקציית ידיעות אחרונות

צולם על ידי המשפחה.

בתמונה ניתן לראות את תאיר ראדה – הילדה שנרצחה.

הצילום נמצא מתחת לכותרת, הוא קטן ממנה ויש מימינו עוד תצלום של בית הספר שבו ארע הרצח. תפקידו של צילום זה הוא להראות לנו מי הייתה תאיר ראדה ועל איזו ילדה מדובר.

מכיוון שהצילום מופיע באמצע של הדף, העין כן נמשכת אליו אבל לא ישר, אלא קודם רואים התמונה של רומן זדורוב משום שהיא הכי גדולה.

מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן

• התייחסות אישית – התמונה הזו מעוררת בקורא זעזוע משום שהוא רואה ילדה קטנה והוא יודע שהיא נרצחה.

• היבט דנוטטיבי – רואים בתמונה את תאיר ראדה.

• היבט קונוטטיבי – הצילום אמור לגרום לקורא להזדעזע.

• הערכת הצילום – הצילום נבחר רק על מנת להראות לקוראים על מי מעורב בפרשה.

• מידע חיצוני על הצילום – התמונה קשורה לכתבה משום שהיא הילדה שנרצחה וכל הפרשה מדברת עליה.

תמונה זו משתייכת לז'אנר הצילום המגזיני.

כתבה 2

צילומי מסך מאתר ידיעות אחרונות

הכתבה פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 2.1.22 והיא מדברת על פטירתו של ליטמן מור – ניצול שואה.

ליטמן מור נולד ב1917. ב-1941 הוא נכלא בגטו וילנה ואז הצטרף לארגון מחתרתי. ב 1943, שבועיים לפני חיסול גטו וילנה, ברח עם 25 חברים נוספים מהמחתרת ליערות והצטרף לפרטיזנים, שם היה חלק מגדוד צבאי שלחם בנאצים.

ב1.1.22 הוא נפטר בגיל 104.

הערך החדשותי של הכתבה

• רלוונטיות ועדכניות-

הכתבה היא רלוונטית ועדכנית משום שליטמן מור נפטר יום לפני הוצאת העיתון.

• אישיות מפורסמת-

ליטמן מור סיפר את סיפורו בהמון פלטפורמות וזה הפך אותו לאישיות מוכרת בנושא השואה.

• אירוע הטעון ברגשות עזים-

השואה הינה אירוע טעון רגשית בישראל וזכרון השואה הינו ערך חשוב במדינה ולכן הסיפור שלו תורם להנצחת השואה.

מסגור

המונח מסגור מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת ולהשפעה שיש לכך על הציבור, המסגור מסייע לציבור להבין, לפרש ולארגן מידע או אירועים. המסגרת נבחרת ע"י התקשורת מתוך מספר מבנים מארגנים אפשריים ומבנה מציאות לצופה בכך שנותנת לו לראות כיוון פרשני מסוים ולא אחר.

ניתן לראות את המסגור בכתבה בכך שמציגים את ניצולי השואה כגיבורים.

הבניית מציאות

הכתבה הזו מבנה לקוראים את המציאות בכך שבגלל שהיא נמצאת בשער ובהמשך העיתון אז הם מבינים ששימור זיכרון השואה הינו ערך חשוב ולכן הם יקראו את הכתבה

ניתוח התצלומים בכתבה

צילום מדף הכתבה

צולם על ידי אביגיל עוזי.

בתמונה ניתן לראות את ליטמן מור, ניצול השואה ולוחם הפרטיזנים, מחזיק את הספר שכתב "המלחמה על החיים".

הצילום נמצא לצד הכותרת, גדול והוא עומד בפני עצמו, לכן, העיניים של הקורא ישר נמשכות אליו.

מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן

• התייחסות אישית – התמונה מעוררת בקורא תחושה של גאווה ופטריוטיות משום שהוא גיבור ולוחם פרטיזנים.

• היבט דנוטטיבי – רואים בתמונה את ליטמן מור עם ג'קט עם עיטורים עליו והוא מחזיק את הספר שכתב.

• היבט קונוטטיבי – הצילום משדר חוזק וגאווה בגלל העיטורים על הג'קט וגם בגלל שהוא לוחם פרטיזנים.

• הערכת הצילום – תפקיד התמונה להראות מיהו ליטמן מור

• מידע חיצוני על הצילום – התמונה קשורה לכתבה משום שהיא מדברת על מותו של ליטמן מור

תמונה זו משתייכת לז'אנר הצילום המגזיני.