הכתבה:
קישור לכתבה המלאה:
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3570949,00.html
הכתבה מדברת על 5 הספורטאים הישראלים (נכון ל-2008) שזכו במדליות במשחקים האולימפיים.
מרכיבי התהליך התקשורתי בכתבה:
מוען – מישהו שמשדר מסר מסוים.
המוען בכתבה הוא סער הס
מסר – התוכן של התקשורת.
המסר של הכתבה הוא להראות ספורטאים ישראלים שזכו במדליות באולימפיאדות והיא פורסמה בשל כך שהמשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008 התקרבו וספורטאים ישראלים חדשים מגיעים לייצג את ישראל ולעורר תקווה בקוראים שיכול להיות שישראל תזכה בעוד מדליה.
קוד/צופן – מערכת סימנים שמשתמשים בה להעברת המסר. קליטת המסר והבנתו הן תהליך של פענוח וייחוס משמעויות לסימנים הנכללים בצופן.
הקוד בכתבה שלי נמצא בתמונה המצורפת, ניתן לראות שהרקע בצבע תכלת והאותיות לבנות, מה שמשדר חגיגיות ואת הצבעים של דגל ישראל ובחרו להשתמש במילים: "האלופים של ישראל" ו-"התקווה שווה זהב" שהוא קוד שמשדר על ישראליות, ומתן ביטוי לסמלים הלאומיים של ישראל.
משוב –תגובות מן הנמען אל המוען. תגובות אלה מספקות שני סוגי מידע: מידע על קליטת הסימנים; ומידע המשקף את עמדת הנמען לגבי תוכנו של המסר.
בכתבה שלי הייתה אפשרות לפנות אישית לכותב או להגיב באופן ציבורי.
לכתבה הגיבו מספר אנשים. לדוגמא, "בהצלחה לגל יקותיאל, הג'ודוקה המעולה!!" , הכתבה פורסמה לפני אולימפיאדת בייג'ינג 2008 והנמען איחל הצלחה למתמודד גל יקותיאל שהשתתף באולימפיאדה זו.
כמו כן, היו מספר נמענים שלא הגיבו באופטימיות לכתבה, שניסתה לעורר תקווה בקוראים שיכול להיות עוד מתמודד ישראלי שיזכה במדליה באולימפיאדה המתקרבת.
נמען – אדם או ציבור גדול יותר שאליו מכוון המסר.
הנמען בכתבה הוא הציבור הרחב.
תפקידי התקשורת המופיעים בטקסט התקשורתי:
גיוס – טיפוח ערכים לאומיים וסולידאריות חברתית, בין השאר לגיוס בשעות חרום כמו אסונות או מלחמה.
בכתבה ניתן לראות את הגיוס בכך שמספרים על כל המדליסטים הישראלים ואז בסוף כותבים על המתמודדים הישראלים שהולכים לייצג אותנו באולימפיאדה המתקרבת ובכך הכותב מגייס את האנשים שיעודדו אותם ויצפו בהם ביחד והוא נוטע בהם תקווה שיש סיכוי שגם הם יזכו במדליה עם מספיק תמיכה מצד האזרחים. ניתן לראות זאת במשפט: "מהכסף של ארד, דרך הארד של סמדג'ה, קולגנוב וזאבי, ועד הזהב של פרידמן – חמישה ספורטאים ישראלים זכו עד עתה במדליות אולימפיות. מי יהיה השישי?"
המשכיות – חינוך הציבור והעברת ערכים ומורשת תרבותית להמשכיות בין הדורות, מתן ביטוי לסמלים לאומיים כדי ליצור הזדהות.
בכתבה ניתן לראות את ההמשכיות בכך שמסופר שם על כל הספורטאים הישראלים שזכו במדליה אולימפית ודבר זה מעורר גאווה והזדהות בקרב הקוראים, בחרו גם לנסח את המשפטים והכותרות כדי לגרום להרגשה של גאווה ישראלית. למשל, בכותרת " 6 מדליות, 5 מדליסטים. האלופים של ישראל".
בנוסף לכך, ניסחו את המשפטים בצורה מעוררת תקווה שיש סיכוי שיהיו עוד מדליסטים ישראלים. לדוגמא, "חמישה ספורטאים ישראלים זכו עד עתה במדליות אולימפיות. מי יהיה השישי?"
פרשנות – קישור בין חלקי המידע שבדיווח על ידי פרשנות והסברים לגבי משמעותם.
בכתבה ניתן לראות את הפרשנות בכך שהמוען חקר לגבי כל מדליסט אולימפי שהיה לישראל חיבר את כל חלקי המידע ופירש במילים פשוטות כל פיסת מידע שאסף.
מודל פיסק:
בחרתי בפרסומת לכדורי נורופן Xpain, בו להקת בנים שרה על כדורים חדשים נגד כאבי מחזור.
הסרטון של: knob tel aviv
בפרסומת זו מתקיים מודל פיסק, מודל זה אומר שלכל מסר שמועבר לקהל רחב יהיו כמה פרשנויות וכמה דעות בשל ההבדלים התרבותיים ביניהם. כל נמען מפענח את המסר על סמך ההקשר התרבותי שלו כמו גילו, מינו ועוד.. המוען והנמען הם שווי-מעמד בתהליך התקשורת, מודל זה בעיקר פועל על הדרך בה הנמען מבין את המסר. נמענים שונים מגיבים בצורה שונה לאותו המסר, ונותנים לו משמעות שונה.
בפרסומת ניתן לראות חבורת נערים ששרה על תרופה חדשה שמפחיתה כאבי מחזור. הפרסומת יכולה להתפרש בכמה דרכים,
ישנם האנשים שיתמכו ויאהבו את הפרסומת, יתייחסו אליה באופן קומי ולא יראו את תוכן הפרסומת כפוגע או לא מכובד.
וישנם האנשים שיחשבו שהפרסומת לא מכובדת ולא צנועה כי מדובר בגברים ששרים על מחזור, וזה נחשב לדבר מאוד אינטימי ושנוגע לנשים בלבד ולכן גברים לא צריכים לדבר על זה.
REUT'S BLOG 