ישנם מחקרים אקדמיים שמראים שהדור הצעיר יודע על פוליטיקה בעיקר מסאטירה, סרטונים ויראליים ולא מהחדשות.
היוצרים יודעים בדיוק איזה מערכונים הם מייעדים להפוך לוויראלי – זה לא שבמקרה זה נורא הצחיק מישהו והוא החליט לחלוק את זה.
זה לא שיש לנו ארץ נהדרת, אנחנו פשוט חיים בארץ שיש לה "ארץ נהדרת"
לסאטירה יש השפעה חזקה על המנהיגים והיא מהווה איום על תדמיתם. בנוסף, תוכניות בידור הן בעלות קהל צופים רחב, לעיתים, יותר מחדשות, והצופים מקבלים ידע פוליטי רב משניהם. מבוגרים לצד צעירים מעדיפים לקבל את האינפורמציה בתמציתיות ובמעטפת של הומור מתוכניות הסאטירה במקום להתרגז מצפייה ממושכת במהדורות החדשות. ואפילו ישנם ישראלים שאם לא היו צופים בתוכניות סאטירה – היו מפספסים כותרות רבות
כל פוסט ברשת חברתית, תמונה, או מערכון, יכולים להשפיע בצורה נחרצת על הבחירות והתפיסות שלנו לגבי נושאים מהותיים רבים.
דעה אישית:
לדעתי, לתוכניות הסאטירה יכולות להיות ההשלכות רבות על החיים הפוליטיים בישראל.
לתוכניות סאטירה יש את הכוח להשפיע על אנשים בחברה ועל דעותיהם הפוליטיות, למשל, ארץ נהדרת מחקה פוליטיקאים ואנשי ציבור והצופים עלולים לחשוב שזוהי המציאות. אך כמובן שלא תמיד מה שמראים בתוכנית זוהי האמת, ודבר זה יכול להטעות הצופים ולגרום להם להבין בצורה שונה נושא אקטואלי מסוים.
לפעמים בתוכניות אלו מוצגות דעות שמנוגדות לשלטון והן עלולות להשפיע על הצופים ובכך יכולה להיווצר הסתה כנגד המנהיגים. אותו הדבר יכול לקרות גם עם אירוע אקטואלי – הוא יכול להיות מוצג שונה ממה שהוא באמת ורמת החשיבות שלו יכולה לרדת מבחינת הקהל.
לדוגמא, בנט הפך להיות משמעותי בהרבה ונכנס לשיח הציבורי והתקשורתי בעיקר בגלל הדמות שגילם ערן זרחוביץ, חיקוי זה קידם את מעמדו בתור פוליטיקאי.
דוגמא למערכון שהשפיע עליי:
המערכון צולם ביום הבחירות, והוא מתאר את החוויות של ביבי וגנץ ביום זה.
מערכון זה הציג את בני גנץ כאחד שלא אכפת לו בכלל מהבחירות, לא עושה שום מאמץ כדי להיבחר והוא "מנותק מהמציאות", לעומתו, עומד בנימין נתניהו שמוצג דרוך ומרוכז כולו ביום הזה.
המערכון גרם לי להטיל ספק ברצינות של בני גנץ וקצת לזלזל ביכולות שלו בתור פוליטיקאי ודווקא לתפוס מביבי כאחד שיעשה הכל בשביל התפקיד.
REUT'S BLOG 