החיים הסודיים של בני ה-4 הינה תוכנית ריאליטי שמקורה בבריטניה ועקב הצלחתה, עוד מדינות החליטו לאמץ את הפורמט ולצלם תוכנית כזו עם ילדים מקומיים – בין המדינות שעשו את זה הייתה ישראל.
הסדרה עוקבת ומתעדת קבוצה של 12 ילדים מכל רחבי הארץ, שמגיעה לגן ילדים מרושת במצלמות ומיקרופונים. ובליווי של שני גננים (שקטי ויובל) ופרשנות של צמד הפסיכולוגים המומחים – רונן יעקובסון ושרון צונץ שמנתחים כל צעד שנעשה על המסך.
הגירסה הישראלית שודרה לראשונה ב2019 ויש לה 4 עונות- 2 עונות ראשונות עוסקות בילדים בני 4 (12 ילדים שונים בכל עונה), העונה השלישית עוסקת בילדים בני 5 והעונה הרביעית בילדים בני 6.
מאפיינים של תוכניות ריאלטי הבאים לידי ביטוי בתוכנית
- יצירת מציאות אסתטית – המציאות שנוצרת הינה "מציאות אסתטית – נקייה" ונטולת משברים.
בתוכנית כל הילדים נמצאים בגן שנבנה במיוחד לצורך ההפקה, הגן מרושת במצלמות וכל התוכנית מצולמת שם
- אנשים "אמיתיים" – המשתתפים מגלמים את עצמם ובמקרים רבים אלו הם אנשים מן השורה ("אנשים רגילים") שאינם שחקנים מקצועיים או דמויות שהיו ידועות עוד לפני התוכנית.
בתוכנית הילדים לא משחקים דמות מסוימת אלא מתנהגים כעצמם.
- אין תסריט – הדיאלוגים והאירועים הנתפסים בעין המצלמה (חלקם) אינם מבוימים: אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות. אך עם זאת, יש חוקים ברורים שעל פיהם מתנהלת התכנית, והם מוכתבים בידי צוות ההפקה.
בתוכנית אין תסריט או תכנון מראש של אירועים (לרוב) והדיאלוגים באים מראשם של הילדים. ישנם מקרים בהם הגננים נותנים לילדים משימות מסוימות שהם צריכים לעמוד בהם אבל הם עדיין מתנהגים כעצמם
- תקציב הפקה זול יחסית – ז'אנר טלוויזיית המציאות הוא בעיקר הכנסה כלכלית עבור תחנות הטלוויזיה, צילומי האולפן זולים יחסית.
התוכנית מצולמת בתוך הגן והילדים לא מקבלים שכר על השתתפותם.
- צילום מחוץ לאולפן – לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבת מגורים עבודה או בילוי של המצולמים.
- האירועים בתוכנית מוצגים בהקשר עלילתי.
בכל תוכנית לומדים יותר על הדמויות ונוצר מן סיפור מכל האירועים שקורים בגן.
- המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים
סוג הריאליטי שאליו התוכנית משתייכת
"החיים הסודיים של בני 4" היא סדרה של יס דוקו מהז'אנר דוקו-ריאליטי.
ז'אנר זה משלב בתוכו גם תעודה של אנשים אמיתיים (ילדי הגן המגיעים מכל מיני קבוצות שונות המרכיבות את האוכלוסייה) וגם בידור המאפיין תוכניות ריאליטי. תוכניות אלו בנויות בעיקר מעריכה של קטעים מצולמים ממצלמות מעקב או מצלמות נסתרות.
להפקה ולצופים אין יכולת להשפיע על העלילה.
סוד ההצלחה של התוכנית
- שילוב מציאות ובדיון – התוכניות מראות "כאילו" מציאות יום יומית וכך מקרבות את הצופה וגורמות לו להזדהות.
הורים ששולחים את ילדיהם לגן, ילדים ואנשי חינוך יכולים להזדהות עם התוכנית משום שהם "חיים" את הסיטואציות שקורות בגן יום יום וכך הם יכולים להתחבר אליה.
- חדשנות – יש בסוגת הריאליטי רכיבים רבים של חידוש והפתעה.
החדשנות בתוכנית באה לידי ביטוי בכך שאין כמעט או בכלל תוכניות ריאלטי שהכוכבים שלה הם ילדים. הפורמט מאוד מקורי ולא ניתן לראות כמותו.
- קלות הפקה – בז'אנר הריאליטי אין צורך בשחקנים מקצועיים, תסריטים מורכבים, בימוי מסובך ועוד. הדבר מקל על ההפקה של תוכניות אלו לצד הבטחה לרייטינג גבוה ורווחים גבוהים.
התוכנית הזו יותר קלה להפקה משום שהילדים לא מקבלים שכר והתוכנית מצולמת רק בגן שבנו.
- מציצנות – ז'אנר הריאליטי מבוסס על חדירה לחיים הפרטיים של משתתפיו ובכך יוצר עניין רב אצל הקהל.
הצופים מקבלים הצצה לאירועי היום יום בגן שבו הילדים נמצאים.
מדוע אנשים צופים בתוכנית?
בגלל גישת ה"שימושים והסיפוקים" – גישה המניחה שהצופים בוחרים במודע במה לצפות. הם מונעים על ידי צרכים שונים וכל אחד מנסה לספק את צרכיו בצורה אחרת.
הצופים מונעים ע"י צרכים…
- אסקפיסטים – בריחה מהשגרה, הפגת מתחים, הדחקת צרות ובעיות.
- חברתיים – צפייה כהתחברות לאחרים.
- ריגושיים – פיתוח הכרה עצמית, חיזוק הערכה עצמית.
- קוגניטיביים – לדעת מה קורה, לדעת על מה מדברים.
צפייה ב"חיים הסודיים של בני ה-4" מספקת לצופה את כל הצרכים שלו, אסקפיזם, התחברות לאנשים המוצגים באותה התוכנית בעקבות סיבות שונות והתעדכנות במה שכל הסביבה של אותו בן אדם מדברת עליו.
פוליסמיות
הטלוויזיה מייצרת טקסטים בעלי ריבוי משמעויות והקהל המגוון שצופה בה יכול לבחור ממה הוא נהנה בתוכנית זו ובאיזה אופן יפרש את מה שהוא רואה. לכן, לפי גישה זו הצופה שולט במשמעות התוכנית.
לעיתים קיימת בתוכניות הישענות על סטריאוטיפים ועל סמלים תרבותיים מוסכמים כדי שכל אחד יוכל להתחבר למשהו בתוכנית.
בתוכניות ריאליטי ניתן לראות את הפוליסמיות – וגם בחיים הסודיים של בני ה-4.
כל צופה מתחבר לילד שונה מכל מיני סיבות, כל הילדים באים מרקעים שונים ולכן כל צופה יכול למצוא מישהו שהוא מתחבר אליו באיזושהי צורה.
לדוגמא, ילד שמגיע מאותה עיר של הצופה או הורים שהילד בתוכנית מזכיר להם את הילד שלהם. כמו כן, בתוכנית ישנם המון אירועים שקורים במהלך התוכנית שמעוררים דיון ציבורי, וכל צופה יכול לבחור את העמדה שלו בנוגע לדיון בהתאם לתפיסה ולדעות שלו, למשל, כשילד חווה חרם בגן.
יצוג של קבוצות שונות בתוכנית
בתוכניות ריאליטי מוטמעים דימוים המבקשים לשקף דבר מהעולם האמיתי. אופן הייצוג הוא שיקוף מסוים של מציאות ולא המציאות עצמה. ישנו שימוש בסמלים שהמפיקים בוחרים בהם על מנת להעביר מסר מסוים.
הליהוק לחיים הסודיים של בני ה4 מגוון מאוד והילדים שונים אחד מהשני, בכל עונה מגיעים ילדים חדשים לגן ממגוון רקעים שונים (מקומות מגורים שונים/ דתות שונות/ משפחות לא סטנדרטיות/ ילדים בעלי מוגבלויות) הליהוק גורם לכך שנוצר יותר עניין אצל הצופה ולא ידוע מה תהיה תגובת הילדים כשהם מכירים לראשונה דברים שונים ממה שהם הורגלו אליו עד היום.
(דוגמאות לייצוגים שונים בתוכנית בסוף העמוד)
הרגע הזכור ביותר מ"החיים הסודיים של בני ה-4"
בחרתי להתמקד ברגע אחד שנחרט בזיכרוני. רגע זה עורר דיון ציבורי והפך לוויראלי.
יהב, ילדה אוטיסטית בעלת תפקוד גבוהה מאוד, נשלחה לגן וביום הראשון, היא התחילה לחפש חברים לשחק איתם.
בהתחלה, היא ניסתה להשתלב בין שתי ילדות שמשחקות אך נידחת. היא מתיישבת ליד ילדה אחרת ומנסה לשחק איתה בקוביות אך שוב נידחת.
יהב נשארת לבד לשחק בקוביות ומתחילה לשיר את השיר "אני מאמין בעצמי" של יובל המבולבל. ולאחר מכן היא מחליטה להמשיך בחיפושים אחר חברים והולכת לשחק במקום אחר, ואז ניגש אליה אחד הילדים ושיחק איתה.
בסצנה רואים את יהב שמנסה למצוא חברים למרות הקשיים החברתיים שלה, אך ללא הצלחה, היא מייצגת את אותם הילדים שלא מצליחים למצוא חברים ואז היא מתחילה לשיר שיר כדי לעודד את עצמה ולהזכיר לעצמה להאמין בעצמה וביכולות שלה. לשיר יש מסר והוא מתקשר לסדרה, למרות שהיא לא הצליחה למצוא חבר בפעם הראשונה, היא ממשיכה ומנסה שוב ושוב, לעומת הרבה ילדים אחרים שהיו מוותרים
הקטע הזה הועלה ליוטיוב, הפך לויראלי ויהב הוזכרה רבות בתקשורת.
מטרת יוצרי התוכנית בשילוב הקטע הזה בתוכנית היא לגרום לקהל להתרגש ולהתחבר ליהב, ומטרתם הושגה.
ישנה תבנית מסוימת שאליה יהב משתייכת, היא מייצגת את הקבוצה של הילדים עם הבעיות החברתיות, ילדים אוטיסטים, שלפעמים ישנם אנשים שמזלזלים בהם או לא שמים יותר מידי לב אליהם ומטרת הקטע הייתה להראות איך הם מרגישים ולגרום לצופה להזדהות וליצור שינוי אצלו.
בחברה הישראלית תופעת החרם הינה מאוד נפוצה ולכן הקטע מעורר הזדהות רבה בקרב הצופים .
דעתי האישית על התוכנית ועל הקטע של יהב
לדעתי, "החיים הסודיים של בני ה4" הינה תוכנית ריאליטי חשובה משום שהיא נותנת לצופים להיחשף לכל מיני ילדים מכל מיני מגזרים ומשפחות וגם עונה על הצרכים שלהם כצופים (כמו אסקפיזם), לפעמים ישנם קטעים מסוימים שיכולים לשנות את התפיסה של הצופים לגבי דברים, למשל, הקטע של יהב.
קטע זה ריגש את כל הצופים בבית ולימד אותם לקח חשוב, כמו כן, עורר הזדהות אצל המון הורים וילדים שחוו חרם והצקות בעצמם וגם אצלי.
כאחת שעוקבת אחרי התוכנית, לפעמים ישנם קטעים שנוגעים בי ומרגשים אותי וחלקם שינו לי את התפיסה לגבי קבוצות מסוימות וכמו כן תמיד יש עניין בתוכנית וחדשנות בצפייה בתוכנית הזו.
יצוגים שונים של קבוצות בתוכנית:
- כפיר, ילד עם בעיות ראיה
- אלין, ילדה שאביה נפטר ממחלת הסרטן.
- שני, ילדה שעברה חרם
- יובל, ילדה שחלתה בסרטן
- דביר, ילד יהודי מסורתי, ג'אמל, ילד ערבי.
REUT'S BLOG 