גוט טאלנט היא תוכנית ריאליטי שמקורה בבריטניה ועקב הצלחתה, היא צולמה בלמעלה מ-70 מדינות.
הקונספט של הפורמט הוא תחרות כישרונות שמשודרת בטלוויזיה, שבה כל אחד מכל גיל ומכל רקע יכול להשתתף ולהציג כישרון מיוחד שיש לו בפני קהל וגם בפני פאנל שופטים.
את התוכנית הגה סיימון קאוול, יוצר X Factor, בשנת 2005 והוא גם שופט בה (בגרסה הבריטית והאמריקאית).
הפורמט הגיע גם לישראל בשנת 2018 והוא עלה בערוץ 13.
מאפיינים של תוכניות ריאלטי הבאים לידי ביטוי ב"גוט טאלנט"
- התמקדות בנושא 1 – תוכניות המציאות מתמקדות רק בנושא אחד ורובן מבוססות על תחרות שבסופה מוענק לזוכה פרס.
התוכנית גוט טאלנט מבוססת על הצגת כישרונות מיוחדים שיש לאנשים שמשתתפים בה והמנצח בתוכנית זוכה בפרס (בכל מדינה ישנו פרס שונה, לרוב פרס כספי).
- דרמטיות – הפורמטים של תכניות הריאליטי בנויים על פי קווים דרמטיים הגורמים לצופה התרגשות, חרדה, פחד, שמחה ומתח.
בתוכנית גוט טאלנט נוצרת דרמה סביב כל שלב בתוכנית. למשל, האם המועמד עבר את האודישן, מי עלה לחצי הגמר, לגמר ומי ניצח? מפיקי התוכנית יוצרים את הדרמה בעזרת מוזיקה דרמטית, הפסקות ארוכות ופרומואים דרמטיים.
- אנשים "אמיתיים" – המשתתפים מגלמים את עצמם ובמקרים רבים אלו הם אנשים מן השורה ("אנשים רגילים") שאינם שחקנים מקצועיים או דמויות שהיו ידועות עוד לפני התוכנית.
בתוכנית גוט טאלנט כל אחד רשאי להתמודד ולהציג את הכישרון שלו בין אם הוא מפורסם ובין אם הוא אדם רגיל מן השורה.
- אין תסריט – הדיאלוגים והאירועים הנתפסים בעין המצלמה (חלקם) אינם מבוימים: אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות. אך עם זאת, יש חוקים ברורים שעל פיהם מתנהלת התכנית, והם מוכתבים בידי צוות ההפקה.
בתוכנית גוט טאלנט אין תסריט או תכנון מראש של אירועים (ברוב המקרים) והמתמודדים באים ומציגים את הכישרונות שלהם בלי לעדכן את הקהל או את השופטים שצופים בהם מה הם הולכים לעשות, אלא מפתיעים אותם.
- תקציב הפקה זול יחסית – ז'אנר טלוויזיית המציאות הוא בעיקר הכנסה כלכלית עבור תחנות הטלוויזיה, צילומי האולפן זולים יחסית.
התוכנית גוט טאלנט מצולמת בתוך אולפן, דבר שלא דורש תקציב גבוהה.
- צופים אקטיביים – הצופה הוא אקטיבי וחלק בלתי נפרד מהתוכנית ובידיו הכוח לקבוע את הגורל של המשתתפים.
בתוכנית גוט טאלנט הקהל באולפן ובבית מצביעים ביחד עם השופטים על מנת לקבוע את גורלם של המועמדים.
- המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים
סוג הריאליטי שאליו "גוט טאלנט" משתייכת
התוכנית "גוט טאלנט" הינה תוכנית המשתייכת לסוג תוכניות ריאליטי המבוססות קהל (תוכניות אינטראקטיביות).
סוג זה כולל בתוכו תוכניות של תחרויות כישרונות , בהם הקהל ממלא תפקיד משמעותי בהדחות, וקידום מועמדים מתוכנית אחת לבאה. תוכניות אלו משודרות במקרים רבים בשידור ישיר בפני קהל באולפן, המגיב לשידור ולמתרחש על הבמה ותגובותיו הם חלק מהתוכנית.
בגוט טאלנט ישנה מעורבות של קהל הצופים באולפן ובבית. הם צופים יחד עם השופטים בביצועים ומחליטים בעזרת הצבעות מי יעבור לשלב הבא, כמו כן, הם לפעמים מייעצים לשופטים האם להעביר את המועמדים שלב או לא.
סוד ההצלחה של "גוט טאלנט"
- תחרות – המימד המרכזי בתוכניות המציאות הוא התחרות.
בגוט באלנט ישנה תחרות בין המתמודדים שבסופו של דבר תוביל לבחירת המנצח שיזכה בפרס.
- חדשנות – יש בסוגת הריאליטי רכיבים רבים של חידוש והפתעה.
החדשנות בגוט טאלנט באה לידי ביטוי בכך שהמתמודדים בתוכנית עולים על הבמה ומציגים את הכישרון שלהם, הקהל לא יודע מהו הכישרון של אותו האדם שעומד מולם ומופתע כל פעם מחדש ממה שקורה על הבמה.
- קלות הפקה – בז'אנר הריאליטי אין צורך בשחקנים מקצועיים, תסריטים מורכבים, בימוי מסובך ועוד. הדבר מקל על ההפקה של תוכניות אלו לצד הבטחה לרייטינג גבוה ורווחים גבוהים.
גוט טאלנט הינה תוכנית המצולמת באולפן, לכן קל יותר להפיק אותה.
- אשליית ההשתתפות הדמוקרטית – הצופים יכולים לקדם או להדיח מתמודדים ולהשפיע על השבת מועמדים מודחים, וכל זאת בקלות יחסית: הם יכולים להצביע באמצעות מסרון, ביישומון או באתר האינטרנט. לכאורה הכוח בידי הקהל לקבוע את המשך העלילה ואף להחליט מיהם המנצחים ומי המפסידים.
בגוט טאלנט הקהל מצביע ומחליט לכאורה מיהם המועמדים אותם הם רוצים לקדם. אפשרות ההצבעה שלהם יוצרת אצל הצופים אשליה שהם קובעים מי ינצח ומי יעלה שלב ובכך גורמת להם להזדהות עם התוכנית ולהרגיש שהם מנהלים אותה.
מדוע אנשים צופים ב"גוט טאלנט"?
בגלל גישת ה"שימושים והסיפוקים" – גישה המניחה שהצופים בוחרים במודע במה לצפות. הם מונעים על ידי צרכים שונים וכל אחד מנסה לספק את צרכיו בצורה אחרת.
הצופים מונעים ע"י צרכים…
- אסקפיסטים – בריחה מהשגרה, הפגת מתחים, הדחקת צרות ובעיות.
- חברתיים – צפייה כהתחברות לאחרים.
- ריגושיים – פיתוח הכרה עצמית, חיזוק הערכה עצמית.
- קוגניטיביים – לדעת מה קורה, לדעת על מה מדברים.
צפיה בגוט טאלנט מספקת לצופה את כל הצרכים שלו, אסקפיזם, התחברות לאנשים המוצגים באותה התוכנית בעקבות סיבות שונות והתעדכנות במה שכל הסביבה של אותו בן אדם מדברת עליו.
פוליסמיות
הטלוויזיה מייצרת טקסטים בעלי ריבוי משמעויות והקהל המגוון שצופה בה יכול לבחור ממה הוא נהנה בתוכנית זו ובאיזה אופן יפרש את מה שהוא רואה. לכן, לפי גישה זו הצופה שולט במשמעות התוכנית.
לעיתים קיימת בתוכניות הישענות על סטריאוטיפים ועל סמלים תרבותיים מוסכמים כדי שכל אחד יוכל להתחבר למשהו בתוכנית.
בתוכניות ריאליטי ניתן לראות את הפוליסמיות – וגם בגוט טאלנט.
כל צופה מתחבר למועמדים שונים ורוצה לקדם אותם ושהם ינצחו בתוכנית. המועמדים שמביאים לתוכניות באים מרקעים שונים ולכן כל צופה יכול למצוא מישהו שהוא מתחבר אליו באיזושהי צורה.
לדוגמא, מועמד שמגיע מאותה עיר של הצופה או מועמד בעל כישרון שיש גם לצופה. כמו כן, בגוט טאלנט ישנם המון אירועים שקורים במהלך התוכנית שמעוררים דיון ציבורי, וכל צופה יכול לבחור את העמדה שלו בנוגע לדיון בהתאם לתפיסה ולדעות שלו (למשל ריב).
בנוסף, בתוכנית כמו גוט טאלנט שיש בה שופטים, כל צופה בוחר מיהו השופט המועדף עליו. ישנם צופים שיכולים לצפות בתוכנית רק בשביל לראות את השופט האהוב עליהם.
לדוגמא, בבריטניה ישנם טקסי פרסים שבוחרים את השופט האהוב ביותר על הצופים ומעניקים לו את הפרס. באחת התוכניות של גוט טאלנט בריטניה שאלו את הקהל מיהו השופט האהוב עליהם:
יצוג של קבוצות שונות בגוט טאלנט
בתוכניות ריאליטי מוטמעים דימוים המבקשים לשקף דבר מהעולם האמיתי. אופן הייצוג הוא שיקוף מסוים של מציאות ולא המציאות עצמה. ישנו שימוש בסמלים שהמפיקים בוחרים בהם על מנת להעביר מסר מסוים.
גוט טאלנט הינה תוכנית בעלת ייצוגים רבים של כל מיני אוכלוסיות, גם בגרסה הישראלית לתוכנית, אבל בעיקר בגרסאות של אמריקה ובריטניה.
בשתי הגרסאות האלו, באים מתמודדים מכל רחבי העולם להציג את הכישרונות שלהם כך שניתן לראות גיוון באנשים שמגיעים. לעיתים גם מגיעים אנשים בעלי מוגבלויות להציג את הכישרונות שלהם ובכך הצופים של התוכנית נחשפים לסוגים רבים של אנשים ולפעמים החשיפה אל הקבוצות השונות יכולות לשנות את הדעות שיש לצופים עליהן ולשבור מחסומים וסטריאוטיפים.
(דוגמאות לייצוגים שונים בתוכניות גוט טאלנט בסוף העמוד)
הרגע הגדול ביותר בתולדות התוכנית "גוט טאלנט"
בחרתי להתמקד באודישן אחד שנחרט בזיכרוני. אודישן זה עורר דיון ציבורי והפך לוויראלי.
האודישן שבחרתי הוא של הזמרת סוזן בויל, שזכתה לתשומת לב בינלאומית בעקבותיו. היא נבחנה בגרסה הבריטית של גוט טאלנט בשנת 2009.
היא הופיעה בבחינות הקבלה מול השופטים באודיטוריום שבו נכח קהל רב והיא הצליחה לעורר כלפיה תשומת לב רבה עם ביצוע השיר "I dreamed a dream" (מתוך המחזמר "עלובי החיים").
לפני שהחלה לשיר, הביעו השופטים וצופים מהקהל זלזול בנוגע ליכולותיה, בעיקר בגלל גילה המבוגר יחסית למתמודדים האחרים – 47 והמראה שלה. לאחר שנשאלה, היא הצהירה כי ברצונה להצליח כמו הזמרת איליין פייג'. דברים אלו זכו לתגובה מזלזלת מצד הצופים.
אך ברגע שהתחילה לשיר הקהל נדהם מביצועה והריע לה לאורך כל השיר. היא נבחרה פה אחד על ידי שלושת השופטים לעבור לשלב הבא בתחרות, היא סיימה במקום השני בתוכנית.
האודישן הועלה ליוטיוב, הפך לויראלי וזכה למיליוני צפיות תוך ימים ספורים ושמה של בויל הוזכר רבות בתקשורת הבינלאומית. היא זכתה לתגובות חיוביות גם ממפורסמים, בעלי טורים בעיתונים ועוד.
עד היום היא מופיעה בכל רחבי העולם, מוציאה אלבומים ונחשבת לאחת הזמרות הכי מצליחות שיצאו מתוכנית ריאליטי.
מטרת יוצרים בשילוב אודישן זה בתוכנית היא לספק לצופים הפתעה. כל הקהל צחק על בויל ועל השאיפות שלה עוד מלפני שהיא התחילה לשיר.
ישנה תבנית מסוימת שאליה בויל משתייכת, היא מייצגת את הקבוצה של האנשים שנראים יותר "מוזנחים" ומבוגרים והציבור שקוע במחשבה ובסטריאוטיפים שיש למראה השפעה על הכישרון, ובויל היא בהכרח לא מוכשרת אם היא נראית כך. אך היוצרים יצרו הפתעה לכל הצופים והעבירו את המסר שלא לשפוט על פי המראה החיצוני.
האודישן העלה דיון ציבורי על כך ועל הסוגיה שהוא מעלה והוא נחשב ל"שיעור" לכל הצופים ברחבי העולם.
בשנת 2019, היא חזרה לתוכנית (לגרסה האמריקאית שבה השתתפו משתתפים מהעונות הקודמות) וזכתה בגולדן באזר, שהוביל אותה לחצי הגמר.
דעתי האישית על התוכנית ועל האודישן של סוזן בויל
לדעתי, גוט טאלנט הינה תוכנית ריאליטי חשובה משום שהיא נותנת לצופים להיחשף לכל מיני קבוצות של אנשים מכל מיני מגזרים וגם עונה על הצרכים שלהם כצופים (כמו אסקפיזם), לפעמים ישנם אודישנים מסוימים שיכולים לשנות את התפיסה של הצופים לגבי דברים מסוימים, למשל, האודישן של סוזן בויל.
האודישן לימד את הצופים בכל רחבי העולם לקח חשוב, וגם אותי. בבית הספר היסודי שבו הייתי, לימדו אותנו על סטריאוטיפים ועל ייצוג וכדי להעביר את המסרים של השיעור בצורה יותר טובה הראו לנו את האודישן של בויל, וגם אני, ביחד עם כל הצופים הופתעתי מיכולותיה ולמדתי שיעור.
כאחת שעוקבת אחרי התוכנית, לפעמים ישנם אודישנים שנוגעים בי ומרגשים אותי וחלקם שינו לי את התפיסה לגבי קבוצות מסוימות וכמו כן תמיד יש עניין וחדשנות בצפייה בתוכנית הזו.
אודישנים נוספים מהתוכנית ששברו סטריאוטיפים:
קומיקאי אילם ואוטיסט (הזדהה בתור lost voice guy) הגיע לתחרות בשנת 2018 וזכה (בריטניה):
רקדנית בת 80 ששמה פאדי הגיעה לתוכנית ב2014 וקיבלה גולדן באזר (בריטניה):
פסנתרן עיוור ששמו קודי לי שהגיע לתוכנית ב2019 וזכה בה (אמריקה):
REUT'S BLOG 