אתיקה היא תורת המוסר. המונח מתייחס למדד של הערכת המוסר של מעשה מסוים והיא באה להדגיש את הערכים והנורמות.
גם בתקשורת ובעיתונאות קיים קוד אתי שהעיתונאים מחוייבים לפעול לפיו (בישראל). ישנה מועצת העיתונות בארץ מחובתה לפקח על העיתונאות בישראל ואחד מתפקידיה היא קביעת כללי אתיקה החלים על כלי התקשורת ואכיפת הכללים האלו.
אך גם בארץ וגם בחו"ל ישנן הפרות של כללי האתיקה.
הזכות לפרטיות של סלבריטאים
מדורי רכילות וצלמי פפראצי עומדים בפני דילמות אתיות כמעט כל הזמן – לפרסם או לא לפרסם?
עבודתם העיקרית היא למצוא עוד מידע לגבי סלבריטאים ולפעמים מתגלה להם מידע חושפני מאוד או מצולמת תמונה שיכולה לגרום לנזק לאותו סלבריטאי והם נעמדים בפני הדילמה: האם לפרסם את הידיעה או לא.
אפילו שחייהם של אנשים מפורסמים הם ציבוריים ולעיתונאים מותר לצלם אותם בציבור ישנם מקרים קיצוניים, שלפעמים הידיעה שהעיתונאים מצאו יכולה לפגוע בפרטיות שלהם בצורה מאוד משמעותית ולעשות נזק גדול לקריירה שלהם.
לדוגמא,
ההוצאה של ג'ורג' מייקל מהארון
ג'ורג' מייקל, שהתפרסם באמצע שנות ה80, היה אחד מהזמרים הגדולים והמוכרים ביותר בכל הזמנים.
לאחר חשדות של שנים מהמעריצים לגבי מיניותו של ג'ורג', הוא הוצא בעל כורכו מהארון בעקבות מעצרו בשנת 1998 בגין זימה ציבורית.
ב-7 באפריל 1998, ג'ורג' מייקל נעצר על ביצוע מעשה זימה (מין) עם גבר בשירותים ציבוריים במסעדה בבוורלי הילס, קליפורניה. הוא נתפס על ידי שוטר שהתחזה להומו כדי לפתות אותו ולגרום לו לעשות מעשה לא חוקי. לטענתו, הפפראצי והמשטרה רקמו את התוכנית הזו יחד כדי להוציא אותו מהארון בכוונה.
השוטר עצר אותו והוא נקנס ב-810 דולר ונידון ל-80 שעות של עבודות שירות.
הוא הובל לתחנת המשטרה, פפראצי חיכה שם והתגלתה הפרשה לתקשורת. היא התפרסמה כמעט בכל עיתון רכילות והוציאה את ג'ורג' מהארון. אחד השערים המפורסמים ביותר שעסק בפרשה היה של עיתון THE SUN :
ימים ספורים לאחר הפרשה, הוא התראיין ל-CNN. שם הוא אימת את הסיפור, יצא מהארון ודיבר על המקרה ועל ההסתרה מהציבור במשך שנים.
זמן קצר לאחר מכן, הוא צילם קליפ לסינגל החדש שלו – "OUTSIDE", שסיפר בצורה סאטירית על התקרית. השוטר שעצר אותו טען שהסרטון הזה "לעג לו", ושמייקל השמיץ אותו בראיונות. ובשנת 1999, הוא הגיש תביעת דיבה של 10 מיליון דולר נגד הזמר. בית המשפט דחה את התיק, השוטר הגיש ערעור בשנת 2002 אך בקשתו נדחתה שוב.
הקליפ:
יש הטוענים שגילוי זה השפיע על חייו של ג'ורג' בצורה משמעותית בכך שהוא פיתח הפרעות אכילה, שתיית אלכוהול מרובה ושימוש בסמים, מה שהוביל אותו למותו ב2016.
מוסרי או לא?
לפי החוק, כשסלבריטאים נמצאים בציבור, לפפראצי מותר לצלם אותם ולפרסם עליהם ידיעות בחופשיות.
אבל במקרה הזה, על אף שהוא נגרם באשמתו של ג'ורג' משום שעשה את המעשה בציבור, בפני העיתונאים עמדה דילמה: האם לפרסם את הידיעה?
לאחר כמעט שני עשורים שבהם ג'ורג' היה מאוד מוכר הוא הסתיר את מיניותו מסיבות אישיות, וקיימת שאלה אתית – האם לכבד את פרטיותו ולא לפרסם את הסיבה בגללה הוא נעצר או בכל זאת לפרסם את זה ולהוציא אותו מהארון בעל כורכו ולפגוע בצורה משמעותית בפרטיות שלו ויכולה להשפיע עליו ועל הקריירה שלו.
העיתונאים בחרו שכן לפרסם את הידיעה בציבור כנראה בגלל העיניין הציבורי שיש בפרשה ושאין עבירה על שום חוק בפרסום הידיעה.
לדעתי, היה צריך לפרסם על כך שהוא נעצר אך לא את סיבת המעצר.
במקרה הספיציפי הזה, לא היה ניתן להתלונן על הפרת כללי האתיקה משום שהידיעה התפרסמה באופן חוקי לחלוטין אך בכל זאת נעשתה עבירה על הקוד.
ג'ורג' בראיון ראשון ל- CNN לאחר פרסום הפרשה:
חיסיון עיתונאי
הגנה על המקורות של העיתונאי הוא אחד הערכים החשובים ביותר בתקנון האתיקה העיתונאית.
לפי תקנון האתיקה, לעיתונאים אסור לפרסם או לגלות את זהותו של מקור חסוי.
אך ישנן מספר מקרים שבהם התבצעה הפרה של ערך זה, לדוגמא,
חשיפתו של קצין המשטרה אפרים ברכה ז"ל כמקור
אחד המקרים המוכרים ביותר להפרת חיסיון עיתונאי היא חשיפתו של תת ניצב אפרים ברכה כמקורו של העיתונאי אבירם זינו.
אפרים ברכה היה קצין משטרה ישראלי, בדרגת תת ניצב, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה. ב-5 ביולי 2015 התאבד.
אבירם זינו הוא עיתונאי, לשעבר כתב לענייני משפט ב"מעריב".
העיתונאי, שהתכתב עם תת-ניצב אפרים ברכה כחודש ימים לפני התאבדותו, הפר את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות בכך שחשף את המקור שלו והורשע על ידי בית-הדין של מועצת העיתונות ב- 2015.
זינו, חקר פרשה הקשורה לקצין ברכה ולרב יאשיהו פינטו, (הרב פינטו הואשם והורשע לאחר שהציע לברכה שוחד בסך 200 אלף דולר במטרה לגרום לו לסייע לו ולמסור מידע חסוי מחקירה בנוגע אליו) יצר קשר עם ברכה וקיבל ממנו מידע רגיש וחסוי בנוגע לפרשה. זמן מה לאחר מכן, על רקע פרסום פרשה הנוגעת לבני הזוג בנימין ושרה נתניהו, פנה זינו לברכה שוב בווטסאפ וקיבל ממנו עוד מידע שבעקבותיו החליטו לחקור את שרה נתניהו.
את השיחה ביניהם הוא צילם (צילום מסך) והעביר לידי עורך דין לצורכי התייעצות, דבר המותר לפי החוק. לאחר מכן, צילום המסך הגיע לידי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש), שראתה בו עדות לכך שברכה הדליף מידע לעיתונאי.
בעקבות כך, זינו זומן למפגש עם הנציגים ממח"ש, שם הוא נשאל באשר לצילום המסך ואישר כי הצילום אמיתי, וכי אכן קיבל מברכה מידע על חקירת שרה נתניהו. בעקבות מעשיו, הוגשה עליו תלונה למועצת העיתונות על כך שהפר את סעיף החיסיון העיתונאי.
זינו טען עוד כי ברכה לא דרש ממנו שזהותו תישאר חסויה וכי עורך דינו העביר את הצילומים למח"ש ולא הוא, בנוסף, הוא טען שהמידע שקיבל מברכה היה שגוי והוא ניסה להטעות אותו בכוונה, ובמעשה זה הוא ביטל את יחסי האמון ביניהם וגם את החיסיון על זהותו.
לאחר כחודש מאז חשיפת ההתכתבויות, הקצין ברכה התאבד והוחלט להרשיע את זינו בהפרת החיסיון העיתונאי והוא קיבל אזהרה, אך הוא בחר לפרוש מעבודתו במעריב.
מועצת העיתונות קבעה שלא נמצא קשר בין ההתאבדות לבין חשיפתו של ברכה כמקור.
REUT'S BLOG 